במדינת ישראל, ניהול תהליך הגירושין יכול להתקיים בשתי ערכאות, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
לכל אחת מהערכאות ישנו אופי שונה בנוגע לדרך בה הוא רואה ומנהל את הליך הגירושין והדבר יצר מצב בו הצדדים מנסים להגיש תביעותיהם בערכאה אשר לדעתם תטיב עימם בצורה המקסימלית. הרצון להגיע לערכאה הנכונה לי טרם הצד השני מגיע לערכאה האחרת מכונה: מירוץ הסמכויות.
מירוץ הסמכויות מתאר מצב בו תיק מסוים יכול להיות נדון בערכאות שונות והוא מבטא את הרצון של כל צד להצליח לפתוח תיק גירושין בערכאה שתטיב עימו ברמה האישית שכן המקום שבו תפתח הבקשה לראשונה קובע את המקום בו תנוהל התביעה.
ניתן לראות הבדל משמעותי בין פסיקותיו של בית הדין הרבני ובין פסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה. הבדל זה מקורו בדין עליו נשענת כל ערכאה.
בית הדין הרבני נשען על דין המשפט העברי ועל הלכות הדת בעוד שבית המשפט לענייני משפחה נשען על החוק האזרחי.
הבחירה בערכאה הנכונה תלויה בנושאים הנדונים. כך למשל, כאשר מדובר בנושאי רכוש הרי שבית המשפט לענייני משפחה עדיף לאישה שכן הוא שואף לחלוקה שוויונית ומעניק משקל לכוונות שיתוף שהתגלו במהלך חיי הנישואין. בית הדין הרבני נוטה לפסוק לטובת הגבר בעניין זה והוא מעניק משקל להפרדה הרכושית ולתרומה הכספית של הגבר במהלך חיי הנישואין.
כמו כן בית הדין הרבני דן בנושא הגט והחבות הכספית שלו ועל כן אישה המבקשת לדרוש את סכום הגט שלה תבחר לגשת לבית הדין הרבני.
נשים המבקשות גישה שוויונית יותר בנושאים השונים יגשו לבית המשפט לענייני משפחה שכן הוא שעון כאמור על החוק האזרחי ושואף לשוויוניות בנושאים השונים.
על מנת להשיג את המקסימום המגיע לכם כדאי לבחון את המטרות האישיות בנושאים השונים ולבנות יחד את האסטרטגיה בה ינוהל התהליך ובתוך כך לקבל החלטות בנוגע לערכאות בהן תוגשנה התביעות השונות. בעת שבוחנים כל מקרה לגופו ניתן להגדיר את השלבים שיש לעשות על מנת להשיג תוצאות מסוימות בסבירות גבוהה.
קבלת ליווי משפטי הכרחית עוד מרגע קבלת ההחלטה להתגרש והיא מונעת טעויות רבות העשויות להשפיע על התוצאות ארוכות הטווח שיושגו בתהליך הגירושין.
