צוואה שמקיימת את רצונו של המצווה בכל היבטיה
צוואה – רצונו של המת
עוד מימי קדם, העיסוק בצוואת המת היה, והינו עדיין, עיסוק מורכב ביותר. זאת כיוון שמדובר לא רק בנכסים (חומריים ו/או רוחניים), אלא גם ביחסים בין בני אדם ובעיקר ביחסים בתוך המשפחה וכך ובאופן 'טבעי', דיני משפחה ודיני ירושה מאז ומעולם שזורים אלה באלה. מעבר לכך, העיסוק בציוויו של אדם עוד בחייו על שיתרחש לאחר מותו עוסק בעיקר בשאלה 'כבוד המת'- אשר הפך לעיקרון-על כאשר התקבל חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" (להלן: "החוק) וכך, נקשר עקרון זה גם בכבוד המת ולא רק בכבוד האדם החי כי "מצווה לקיים דברי המת". ב 1965 נחקק חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק ) המסדיר את כללי הירושה בעקבות מותו של אדם. החוק קובע מי מיהם יורשיו של המוריש ומהו סדר העדיפויות ביניהם בקבלת הירושה, תוקפה של הצוואה וכו'.
מצווה אך לא לבני משפחה
אדם המותיר את כל רכושו לאדם אחר שאינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה ומנשל את ילדיו/אשתו מצוואתו זו מסיבותיו אשר יהיו, צריך לקחת בחשבון לא רק את מצבם הכלכלי של ילדיו/אשתו אלא גם את מצב המשפחתי, הנפשי והחברתי אליו הם ייקלעו באופן סביר, לאחר ידיעת הצוואה. יש לזכור כי תוכנה של צוואה אינו נגלה לעיניהם של היורשים הפוטנציאליים אלא רק לעורך דינו של המת בעודו בחייו (פעמים רבות בנוכחות שני עדים).
קרע של ממש
עניין זה עלול לעלות בעיה – לאחר לכתו של האדם מן העולם עלול להיווצר מצב בעייתי ואף קרע של ממש בין אלה היורשים לבין אלה האמורים היו לרשת את רכושו של המת. לעיתים, נוצר קרע של ממש בין ילדיו/בין אשתו לילדיו כאשר המת מצווה את רכושו באופן שאינו שוויוני ביניהם ואף מנשל אחד או יותר מהם. ההיסטוריה רוויה במקרים רבים בהם צו הצוואה עורר מחלוקות רבות, קרעים, מריבות, ואף גרם למוות בין היורשים הפוטנציאליים שמצבם הכלכלי אך גם (ולעיתים אף חשוב מכך) – כבודם ומהלך חייהם- נפגעים.
נורמטוב ושות' ישמחו להעניק לכם ייעוץ כדי שתוכלו לערוך צוואה שמקיימת את רצונו של המצווה בכל היבטיה
