מאמרים

דוגמה מפסק דין שמצביע על חשיבותו של הסכם ממוןזוג שנישא בשנות ה80, לא חתמו על הסכם ממון. הבעל הגיע לנישואין עם דירה משלו, האישה הפקידה כספים לחשבונם המשותף . בעת הסכסוך דרשה מחצית מדירת המגורים. אך הבעל התנגד. בית המשפט מצא  שיש לחלק את כל הרכוש כולל הדירה מחצה על מחצה, ולעניין הכספים והפנסיה, בית המשפט קבע שיש לחלק באופן יחסי לשנות נישואיהם. אם בני הזוג היו חותמים על הסכם ממון, הצד שבא עם הרכוש לנישואין היה שומר על רכושו למרות פסיקת בית המשפט העליון כי לאחר שנות הנישואין רבות יתכן שהצד השני ירכוש זכויות במחצית הדירה.

האם קניית חלב לבת הזוג מגדירה אותך לידוע בציבור?יתכן. כלשון בית המשפט העליון, "כפועל יוצא מטיבם של חיי המשפחה המשותפים כנהוג וכמקובל בין אישה ובעל אשר דבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים"( ע"א 621/69) .במילים אחרות בני זוג שמנהלים את "יחידת המגורים" או "חיי משפחה משותפת" ומתנהגים זה כלפי זה ביושר ובהגינות יוכרו כידועים בציבור.

מה קורה עם הרכוש מלפני הנישואין ?נישואין ארוכים עשויים ליצור שיתוף ספציפי ברכוש מלפני הנישואין, במיוחד בדירת המגורים, אם יתקיימו המבחנים שנקבעו בפסיקה ליצור השיתוף.לדוגמה: נניח זוג חיי 15 שנים יחדיו, הביאו לעולם 7 ילדים. הזוג היתגורר בדירה שהייתה רשומה על שם הבעל .את הדירה רכש הבעל  בכספי הירושה אשר קיבל טרם הנישואין. נשאלת השאלה, האם האישה שלא הביאה כסף לדירת המגורים, זכאית למחצית הדירה שבה התגורר הזוג ?בית המשפט קובע שעל האישה להראות נסיבות עובדתיות, נוסף על עצם קיום הנישואין, שמהן ניתן להסיק – מכוח הדין הכללי – הקניית זכויות בדירת המגורים. במילים האחרות, על אישה להוכיח את התקיימותן של המבחנים שנקבעו בפסיקה יצירת שיתוף במיוחד בדירת המגורים

משנת 2017 בית המשפט העליון קבע הלכה בע"מ 919/15 ששינתה את חלוקת נטל המזונות ותמציתה יפורט להלן :1. במשמורת משותפת בילדים מעל גיל 6, כשההכנסות ההורים שווה פחות או יותר כל הורה יישא במזונות הילדים בעת שהם מצויים אצלו . 2. כאשר שני הורים משתכרים פחות או יותר שווה בשווה ונוהגים לקיים משמורת משותפת והסדרי ראיה שווים, כל צד יישא בהוצאותיו במזונות והוצאות מדור . 3. בהוצאות חריגות, ובהוצאות שאינן תלויות שהות, יישאו ההורים לפי יחס הכנסותיהם. 4. לא תיעשה הבחנה בין הוצאות הכרחיות, להוצאות שאינן הכרחיות. יש להיוועץ עם עורך דין לענייני המשפחה, היות וסוגית המזונות, הינה דיני נפשות שיכולה להשפיע על ילדכם ועל כל אחד מהצדדים. מוות משרד עורכי הדין נורמטוב ושו"ת עומדים לרשותכם לבירור זכויותיכם

מעבר מקום מגורים נחשב להחלטה עקרונית ומהותית בחיי הילד, שחייבת להיעשות בידיעת שני ההורים ובהסכמתם .כאשר המעבר עם ילדים לעיר אחרת נעשית ללא הסכמת ההורה השני עלול, דבר זה ליצור הרבה בעיות במיוחד אחרי שהורים הגיעו להסדר הקובע את המקום מגוריו של הילד/ילדים שבדרך כלל אצל הורה משמורמעבר מקום מגורים נחשב להחלטה עקרונית ומהותית בחיי הילד, שחייבת להיעשות בידיעת שני ההורים ובהסכמתם .כאשר המעבר עם ילדים לעיר אחרת נעשית ללא הסכמת ההורה השני, דבר זה עלול ליצור הרבה בעיות במיוחד אחרי שהורים הגיעו להסדר הקובע את המקום מגוריו של הילד/ילדים שבדרך כלל אצל הורה משמורן.

במידה שהוחלט שאחד מבני המשפחה יהיה שותף בניהול החשבון של ההורה המבוגר, חייב הוא לנהג בשקיפות מלאה לגבי ניהול העניינים ובכל הפעולות שבוצעו בחשבון על מנת למנוע אי הבנות וסכסוכים. אם קיים חשש שהשותף מנצל לרעה את מעמדו, יש לפנות לבית המשפט בבקשה לגילוי מידע הרלוונטי .

פגישת "מהו"ת"- מידע, היכרות ותיאום ביחידות הסיוע לעיתים המכונה פגישת "גישור" . חוק להסדר התדיינות תשע"ה 2014 – חוק שחולל מהפכה בעולם המשפחה, הן ברמה המשפטית, והן ברמה האנושית והרווחית. לראשונה הגשת התובענה בנושאים משפטיים מותנת בהליך מקדים שמאפשר לצדדים לצמצם את הצורך בהתדיינות בבית משפט. בנוסף, הצדדים יתוודעו לחלופות הקיימות בהליך לישוב הסכסוך וייבחנו את האלטרנטיבות לסיום הסכסוך שלא באמצעות בית המשפט אלא באמצעות מנגנונים שונים לישוב סכסוכים כגון גישור, יעוץ גירושין בהסכמה ושיתוף פעולה וכו' .

עוד מימי קדם, העיסוק בצוואת המת היה, והינו עדיין, עיסוק מורכב ביותר. זאת כיוון שמדובר לא רק בנכסים (חומריים ו/או רוחניים), אלא גם ביחסים בין בני אדם ובעיקר ביחסים בתוך המשפחה וכך ובאופן 'טבעי', דיני משפחה ודיני ירושה מאז ומעולם שזורים אלה באלה. מעבר לכך, העיסוק בציוויו של אדם עוד בחייו על שיתרחש לאחר מותו עוסק בעיקר בשאלה 'כבוד המת'- אשר הפך לעיקרון-על כאשר התקבל חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" (להלן: "החוק) וכך, נקשר עקרון זה גם בכבוד המת ולא רק בכבוד האדם החי כי "מצווה לקיים דברי המת". ב 1965 נחקק חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק ) המסדיר את כללי הירושה בעקבות מותו של אדם. החוק קובע מי מיהם יורשיו של המוריש ומהו סדר העדיפויות ביניהם בקבלת הירושה, תוקפה של הצוואה וכו'.